ערעור על החלטת רשם שבטל הגבלת רשיון נהג מונית בגין חובות גדולים בהוצל"פ

1.       בפני ערעור על החלטת כב' הרשם אלכס אחטר מיום 28.07.11, לפיה הגבלת הרישיון שהטיל על המערער תבוטל בכפוף להפקדת ערובה סך של 20,000 ש"ח. ביום  31.07.11 הורה כב' הרשם, לבקשת המערער, כי הערובה יכול ותופקד בשני תשלומים.

2.       תיק ההוצאה לפועל נשוא ערעור זה, נפתח ביום 28.04.1993, ויתרת החוב בו עומדת על 500,000 ש"ח בקירוב.

כנגד המערער מתנהלים 13 תיקי הוצאה לפועל נוספים, ביתרת חוב כוללת של כמעט 6,000,000 ש"ח, ביניהם שני תיקים שאינם ברי איחוד בהם יתרת חוב כוללת של כ- 5 מליון ש"ח.

3.       עד להטלת ההגבלה על רישיון המערער - לא שילם המערער, ולו תשלום אחד, על חשבון סילוק יתרת החוב.

4.       המערער ממקד את טיעוניו בשמירה על כבודו כחייב ויכולתו לשמור על רמת חיים מינימאלית, על מנת שלא יהפוך לנטל על החברה. לדידו יש להעדיף את כבודו ורמת חייו, על פני כבודם של הזוכים ורמת חייהם.

חוק ההוצאה לפועל

5.       על נקודת המוצא בחוק ההוצאה לפועל, לפיה אינטרס הזוכים מצוי בראש, ראה בפתח פסק הדין שניתן זה עתה, מפי כב' הש' נאור:

" חוק ההוצאה לפועל נועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט כנגד מי שחויב בדין, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לביצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי משכון, משכנתה, שטרות ושיקים. מנגנון זה צריך להיות יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כאשר אינטרס הזוכה במימוש זכויותיו הוא בעל בכורה. זו תכלית החוק. עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו גם את החייב, המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו הסוציאלי, וביקש שלא להפכו, על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל, לחסר כל ולנטל על החברה. זו תכליתו השניה של חוק ההוצאה לפועל, והיא באה לידי ביטוי במספר הוראות בחוק, המתחשבות במצבו של החייב... התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל - הן המיוחדות והן הכלליות - מצויות, לעתים קרובות, בהתנגשות, ויש צורך לאזן ביניהן. במסגרת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו (רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נ"ה(3), 360; ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פ"ד נ"ז(4), 211)".

[הדגשה שלי, ה.א]

ראה: רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן, סעיף 8 לפסה"ד (פורסם בנבו, ניתן ביום 25.10.11).

6.       יוצא כי מול זכויות המערער לחופש תנועה ולחופש עיסוק, עומדות זכויות המשיבים, כמו גם האינטרס הציבורי לכיבוד פסקי דין ולקיומם. ראה דבריו המלומדים של ד' בר-אופיר בעניין איזון זכויות הזוכים והציבור מול זכות חוקתית של חופש התנועה - בה דובר רבות בפסיקה, כלהלן:

"סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ראש ההוצל"פ מוסמך להוציא כנגד חייב צו עיכוב יציאה מן הארץ כאשר הוא עומד לעזוב את הארץ, בכדי לסכל הליכים המתנהלים נגדו או בכדי להימנע מביצועו של פסק דין. לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם חירותו יש לפרש סעיף זה מתוך זיקה לחוק היסוד ולחשיבות הטמונה בזכותו של אדם לצאת מן הארץ בתור זכות חוקתית. אך יחד עם זאת אין לשכוח כי כנגד זכות זו עומדת זכותו הקניינית של הזוכה לקבל את מה שנפסק לטובתו, ויחד עם זאת עומד גם אינטרס הציבור שפסקי דין של בתי המשפט יכובדו ויוצאו לפועל".

            [הדגשה שלי, ה.א.]

ראה: ד' בר-אופיר, הליכים והלכות, עמ' 378.

הטלת הגבלה על חייב

7.    ההגבלות מכוח חוק ההוצאה לפועל, קבועות בפרק ו'1 שכותרתו: "הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו". פרק זה נוסף לחוק במסגרת תיקון 29, ונכנס לתוקף ביום 16.5.2009 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט - 2008, ס"ח התשס"ט 42).

8.    בענייננו הוטלה על המערער הגבלה מכוח סעיף 66א(6) לחוק:

           66 א. התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:

            (6) הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.